פסקול הסרט שלאגר - הוצאה מחודשת בתקליט ירוק (2024)
שלאגר - פסקול הסרט (2024)
הוצאה: NMC והד ארצי. מספר סידורי: 814782-1. (המספר הסידורי של התקליט המקורי בהד ארצי: BAN 14782).
תאריך יציאה: יום שישי, 10/5/2024.
תאריך פרסום על יציאת התקליט: יום ראשון, 5/5/2024 בשעה 12:00 בצהריים.
צבע התקליט: ירוק שקוף.
מחיר: 129.90 ש"ח.
הפקה: ליאור מזרחי
מאסטרינג: פיני שפטר
שחזור עטיפה: סטודיו דורון עדות.
 |
שלאגר בתקליט ירוק
|
 |
מדבקה על ההוצאה החדשה
|
 |
לוגו - שלאגר
|
ביום ראשון 5.5.2024 פורסם ב"אוזן השלישית" על יציאת התקליט.
כך נכתב באתר האוזן השלישית:
פס קול הסרט היותר מופרע של הגששים, שביים אסי דיין והלחין צביקה פיק: שלאגר! טייק אוף סהרורי ושנון על גריז ושגעון המוזיקה, שהעלה לגדולה זמרת צעירה משכונת התקווה.
התקליט כולל את שיר הפרחה האלמותי של עפרה חזה ז"ל ועוד להיטי פרברים כמו שיר בהזדמנות, תן גז, בתיה לאמבטיה, שלאגר ועוד. להוצאה החדשה מצורף אינסרט עם מליות השירים.
 |
פרומו להוצאת התקליט - האוזן השלישית
|
 |
התקליט כפי שיצא לחנויות באוזן השלישית, יום שישי, 10.5.2024.
|
לינקים להאזנה דיגיטלית:
רשימת הקטעים:
צד א:01 לצאת
02 שיר בהזדמנות
03 גראז׳
04 שיר עיזבון
05 דיסקוטנגו
צד ב:01 שיר הפרייכה
02 תן גז
03 בתיה לאמבטיה
04 אכלנו אותה
05 שלאגר.
לינקים לרכישה בחנויות תקליטים:
התקליט המקורי (1979)
נשאלת השאלה מתי יצא התקליט המקורי. האם בשנת 1977 (כמו שכתוב בעטיפה האחורית של ההוצאה המקורית) או בשנת 1979?
התקליט יצא ביולי 1979. הסרט יצא בבכורה במוצאי שבת, 30.6.1979. לכן לא הגיוני שהתקליט יצא שנתיים קודם ב1977. ככל הנראה מדובר בטעות דפוס. במקום 1979 או ליתר דיוק 7/1979 נרשם 1977.
 |
בחלק התחתון של העטיפה המקורית רשום ששנת ההוצאה 1977.
|
על מנת להיווכח כי הסרט יצא ביולי 1979, ניתן לקרוא כתבות על הצילומים לסרט במרץ 1979.
כתבה בעיתון מעריב, יום שלישי, 20.3.1979, עמוד 20:
כתבה בעיתון דבר, יום חמישי, 29.3.1979, עמוד 16:
ביום חמישי, 21.6.1979 פורסמה בעיתון מעריב (עמוד 57) פרסום על יציאת הסרט "שלאגר" לבתי הקולנוע. הבכורה התקיימה במוצאי שבת, 30.6.1979.
מכאן, הסרט יצא לבתי הקולנוע ב30.6.1979. בחודש יולי 1979 התקליט יצא בחברת הד ארצי לחנויות (ולא בשנת 1977 כפי שנכתב בטעות בעטיפה האחורית של התקליט).
השוואה בין התקליט המקורי (1979) לגרסת 2024
למעשה היו 3 הוצאות של האלבום "שלאגר":
הראשונה - בתקליט שחור ביולי 1979.
השניה - על גבי דיסק בינואר 1997.
השלישית - בתקליט ירוק במאי 2024.
נערוך השוואה בין התקליט המקורי השחור (1979) להוצאה החדשה הירוקה (2024). נתייחס גם להוצאה בדיסק.
מספר סידורי
המספר הסידורי בין גרסאות התקליט המקורי (1979), הדיסק (1997) וההוצאה החדשה בדיסק (2024) שונות.
התקליט המקורי יצא בחברת הד ארצי - מספרו הסידורי BAN 14782.
הדיסק יצא בחברת הליקון - מספר סידורי: 94120.
התקליט הירוק (גרסת 2024) יצא בחברת NMC. מספר סידורי: 814782-1. בעטיפה האחורית מופיע בנוסף גם המספר הסידורי של הד ארצי BAN 14782.
עטיפה קדמית
 |
עטיפה מקורית (1979) מימין. עטיפה בגרסת 2024 משמאל.
|
בעטיפה המקורית הכיתוב באנגלית "The Original Sound Track Of The Film SCHLAGER" נכנס מעל כובעו של שייקה. בגרסה החדשה הכיתוב הוזז שמאלה והוקטן כדי שלא יכסה את ראשו של שייקה ושלא יעלה על גופו של גברי.
בגרסת הדיסק הכיתוב בפונט מעט שונה, אומנם מעל ראשו של שייקה אך עולה מעל גופו של גברי. בגרסת 2024 הכיתוב כאמור תוקן.
גם הכיתוב בצד ימין למטה: "מוסיקה ועיבודים: צביקה פיק, מילים: אסי דיין" בגרסת 2024 הוקטן והוזז מעט ימינה שלא יעלה על תמונתו של פולי. בגרסת הדיסק שונה הפונט, ובניגוד לגרסאות התקליט שם הכיתוב מופיע זה לצד זה, בגרסת הדיסק הכיתוב מופיע לאורך ולא לרוחב.
הכיתוב בחלק העליון "הגשש החיוור, עפרה חזה וצביקה פיק שרים את שלאגר" זהה לחלוטין (גם במיקום וגם בפונט) בגרסאות התקליט של 1979 ושל 2024. הכיתוב אינו מכסה דבר ולכן לא נדרש תיקון. בגרסת הדיסק מ1997 הפונט של הכיתוב בלבן שונה.
עטיפה אחורית
התוכן בשני עטיפות התקליטים (1979 ו2024) זהה. הפונט בגרסת 2024 שונה.
הלוגו האדום של "שלאגר" בצד ימין למעלה הוקטן מעט בגרסת 2024.
בעטיפה המקורית הכיתוב (עם שנת ההוצאה השגויה 1977) נכתב בחלק התחתון של התקליט ובצד שמאל למטה מופיע מספר סריאל של הד ארצי BAN 14782 והכיתוב STEREO. בגרסת 2024 הכיתוב בחלק התחתון של התקליט הושמט, בצד שמאל למטה הכיתוב של המספר הסריאלי וSTEREO הוקטן ומתחתו נוסף הכיתוב של הד ארצי עם שנות ההוצאה 2023 ו1979 (תוקנה שנת ההוצאה המקורית). שנת ההוצאה נרשמה כ2023 (ולא 2024) כיוון שזו שנת ההדפסה של התקליט. התקליט הודפס בשנת 2023 (כנראה בחו"ל) והגיע ארצה רק במאי 2024.
 |
הכיתוב בגרסת עטיפת 2024 בצד שמאל למטה.
|
העטיפה האחורית של גרסת הדיסק (1997) שונה מגרסאות התקליט.
הלוגו של "שלאגר" באדום הוקטן (כמו בגרסת 2024). הכיתוב של רשימת השירים נרשם מ1 עד 10 ולא כמו בתקליט (5 שירים בצד א ו5 שירים בצד ב').
הפונט של הכיתוב שונה מגרסאות התקליט של 1979 ושל 2024.
התמונות בחלק התחתון של התקליט שונו. בגרסאות התקליט ישנם 6 תמונות. 3 מלמעלה ו3 מלמטה. בגרסת הדיסק 3 התמונות שמלמעלה נשארו אך הושמטו 2 התמונות השמאליות מלמטה והתמונה מימין של פולי נחתכה.
הכיתוב בחלק התחתון שונה. בצד שמאל למטה מופיע הלוגו של הליקון ומספר סידורי 94120.
אגב, שיר מספר 6 בתקליטים נרשם כ"פרייכה" ובדיסק כ"פריחה".
 |
עטיפה אחורית של גרסת הדיסק
|
בגרסת 2024 האינסרט שודרג משמעותית.
האינסרט המקורי כולו בצבע שחור לבן. גרסת האינסרט 2024 צבעונית.
בגרסת 1979 נכתבו מילות השירים וביניהם שולבו התמונות באופן קצת מבולגן.
בגרסת 2024 ישנו דף קדמי בצבע ירוק (בדומה לצבע העטיפה וצבע התקליט) ובו לוגו של הסרט שלאגר. כשפותחים את החוברת מרוכזים כל מילות השירים באופן מסודר כך שכל צד א' מופיע בצד ימין וכל צד ב' מופיע בצד שמאל. העיצוב הצבעוני מוסיף מאוד לנראות של החוברת. הפונט מהאינסרט המקורי נשמר.
בחלק האחורי רוכזו כל התמונות שפוזרו באינסרט המקורי, וכאן רוכזו יחדיו (מבלי להשמיט אף תמונה). הרקע מעניין מאוד. הרקע ברובו ירוק (כמו בחלק הקדמי של האינסרט) כאשר באמצע מופיעה תמונת המסרטה (כמו שמופיעה באינסרט המקורי משמאל למילים של "בתיה לאמבטיה"). בעטיפה האחורית (בכל הגרסאות) מופיעה אותה מסרטה וממנה יוצא אור צהוב. אז כאן העטיפה היא ירוקה, המסרטה מופיעה באמצע ויוצא ממנה אור צהוב לאורך הצד הימני של העטיפה. מרשים ביותר.
האינסרט המקורי (1979):
 |
האינסרט המקורי - צד א'
|
 |
האינסרט המקורי - צד ב
|
האינסרט בגרסת 2024:
 |
החלק הקדמי של האינסרט
|
 |
אינסרט צד א
|
 |
אינסרט צד ב
|
 |
החלק האחורי של האינסרט
|
גרסת האינסרט של הדיסק:
בעטיפות הפנימיות של הדיסק מילות השירים בפונט שונה מזה של התקליטים. התמונות ששולבו כאן צבעוניות שלקוחות מהעטיפות האחוריות של התקליטים.
 |
שירים 1 (לצאת), 2 (שיר בהזדמנות), 3 (גראז)
|
 |
שירים 4 (שיר עיזבון), 5 (דיסקוטנגו), 6 פרייכה
|
 |
שירים 7 (תן גז), 8 (בתיה לאמבטיה), 9 (אכלנו אותה) ו10 (שלאגר)
|
 |
עטיפה פנימית אחורית
|
התקליט המקורי יצא בצבע שחור רגיל. השינוי כמובן בגרסת 2024 הוא צבעו של התקליט - ירוק. חשוב לציין כי צבעו של הדיסק (משנת 1997) היה גם הוא בירוק, בדומה לצבע העטיפה.
המדבקות של התקליט דומות בשני ההוצאות (1979 ו2024) עם שינויים קלים. ב2 הגרסאות יצא מדבקה של הד ארצי. וכתוב "שלאגר" ומתחת "פס הקול המקורי מתוך הסרט". הלוגו של הד ארצי מופיע. אך הכיתוב בתקליט המקורי "Made In Israel" בגרסה המחודשת הושמט. זאת כי ככל הנראה התקליטים לא הודפסו בארץ אלא בחו"ל.
הכיתוב בחלק התחתון של רשימת השירים נשאר זהה להוצאה המקורית. בצד ימין מתחת לכיתוב Stereo-Mono ישנו רישום המספר הסריאלי של התקליט. בתקליט המקורי רשום המספר הסריאלי של הד ארצי BAN 14782. בגרסת 2024 מופיע המספר הסריאלי של NMC שהוא 814782-1. אם כן, מדוע מופיע המספר הסריאלי של NMC כאשר המדבקה היא של הד ארצי? נזכיר כי הד ארצי נרכשה ב2008 על ידי NMC. התקליט במקור הוא של הד ארצי, אבל ב2024 ההוצאה וההפצה היא של NMC ולכן המספר הסריאלי הוא של NMC.
בצד שמאל בגרסת 2024 נוספה המהירות של התקליט 33 ו1/3. בתקליט המקורי מתחת לכיתוב ACUM מופיע 3477 ו3478 שבגרסת 2024 הוזז מעל הכיתוב ACUM. מתחת לכיתוב נוספו שנות ההוצאה 1979 ו2023. התקליט כנראה יוצר ב2023 (כנראה בחו"ל) והגיע לחנויות רק במאי 2024.
 |
מדבקות התקליט השחור (גרסת 1979). צד 1 מימין וצד 2 משמאל
|
 |
מדבקות התקליט הירוק (גרסת 2024). צד 1 מימין וצד 2 משמאל
|
הדיסק מופיע בצבע שחור (כך התקליט הירוק נבחר בצבע ירוק הדומה לעטיפה). על הדיסק רשומים פרטי השירים. ההוצאה היא של הליקון ומודפס המספר הסריאלי של הליקון, 94120. נוסף כמובן הלוגו של Compact Disc (או בקיצור CD).
 |
הדיסק (הוצאה 1997)
|
אז מה היה לנו שם?
גרסת 2024 שודרגה משמעותית ביחס לתקליט המקורי.
קודם כל, המאסטרינג שעשה פיני שפטר מדהים, וכפי שעשה בהוצאה של "גבעת חלפון אינה עונה" ב2021, גם כאן הצליל נשמע משובח ביותר.
נראה כי נעשתה כאן עבודה מאוד מאוד מקצועית. בהוצאה זו נעשו תיקונים נדרשים להוצאות קודמות.
בעטיפה הקדמית, הכיתוב בצד שמאל שהסתיר את שייקה וגברי בהוצאה המקורית, הוקטן והותאם בצורה נכונה לגודל ולמיקום הנכון. בתקליט המקורי בעטיפה האחורית נרשם שנת ההוצאה בטעות כ1977. כאן תוקנה השנה המקורית ל1979 בנוסף לשנת ההדפסה החדשה, 2023.
צבע התקליט הירוק ממש מרשים. לאחרונה נעשו לא מעט הוצאות תקליטים צבעוניות שדומה לצבע העטיפה. גם כאן, הצבע הירוק מוסיף לתחושה שהתקליט מיוחד. מה עוד שהצבע הירוק מזכיר את צבע הדיסק שגם הוא ירוק.
האינסרט עבר שידרוג רציני. האינסרט המקורי בצבע שחור לבן משעמם, עבר לצבעוני (באופן די מרשים). המילים של השירים שדי בולגנו באינסרט המקורי סודרו, וגם התמונה שהיו מפוזרות באינסרט המקורי רוכזו כאן במקום אחד.
אם מישהו שיש בידו את התקליט המקורי (השחור) ומתלבט, האם לרכוש את הגרסה החדשה (הירוקה), אז התשובה היא חד משמעית כן. כל התיקונים שבוצעו ממש משדרגים את ההוצאה, ושוב, חייבים מילה טובה לפיני שפטר על הסאונד המשובח.
.PNG)
.PNG)
